אודות פעילותו עבור האיגוד

	- צו איסור הלבנת הון - נא להוריד קובץ  PDF
	- צו איסור הלבנת הון טיוטת - נא להוריד קובץ PDF

נייר עמדה:  חוק שינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע``ג-2013 - פרק ו` סעיפים 40(50) ו-(54)(ב) ו- 42(ב)(12) - מס הכנסה - נותני שירותי מטבע

בשם מרשינו, איגוד נותני שירותי מטבע (עמותה רשומה) ועשרות נותני שירותי מטבע, הרינו להביא הערותינו באשר להצעת החוק שבנדון:

1. אין כל מקום לדון בהצעת החוק במסגרת חוק ההסדרים. אין מדובר בעניין שיש בו דחיפות רבה, אין מדובר בעניין שיש לו השפעה ישירה על התקציב לשנת 2013 ו- 2014. אפילו לצורך העניין היתה מאושרת ההצעה במסגרת חוק ההסדרים, יישומה היה בוודאי מצריך זמן ממושך.
   
   
2. מנגד, מדובר בנושא שיש בו שינוי דרמטי של המצב הקיים, הטלת חובה חדשה חסרת תקדים ובעיקר בלתי שוויונית על נותני שירותי מטבע, שיש בה פגיעה קשה בחופש העיסוק ותביא קרוב לוודאי לקריסה של אלפי עסקים (כמובן שמשרד האוצר שהביא את ההצעה לא טרח לבדוק את השפעתה על נותני שירותי מטבע ולא בא עימם בדברים בעניין). בוודאי ובוודאי שמדובר בנושא שמצדיק דיון ראוי וממצה במסגרת הכנסת בלא "החרב" של אישור חוק ההסדרים. 
   
   
3. לא ברור לנו מדוע ביחס לכל גוף שיש רצון להטיל עליו חובות (וקל וחומר חובות בלתי שוויוניות המשנות מצב קיים) מקיימת המדינה הידברות, דוגמת עורכי הדין, רואי החשבון, היהלומנים, הבנקים – ואילו ביחס  לנותני שירותי מטבע, מבקשים פשוט "להנחית" מכת מוות על העוסקים הלגיטימיים ובעלי תעודות הרישיון הממשלתי, מבלי אפילו לנסות להידבר איתם ולברר את משמעויות הצעד. כאילו מדובר בציבור נחות או מוקצה לדעת אי מי.
   
   
4. ויובהר שוב כי משרד האוצר לא ניסה אפילו לברר את השלכות ההצעה על נותני שירותי המטבע, מה עוד שלמיטב ידיעתנו הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום במשרד האוצר בכלל התנגדו למהלך ממכלול סיבות ובראשן חוסר השוויוניות הבוטה שבו, הצורם את העין לכל אזרח הגון. האם מישהו היה מעלה על דעתו להטיל חובת דיווח למס הכנסה על הבנקים, בלא לאפשר להם שימוע, בלא הקמת וועדה, בלא הסכמה של המפקח על הבנקים? הוועדה הנכבדה יודעת מה משך ההליכים שמתנהלים בדיונים בנושא תיקון צו איסור הלבנת הון החל על הבנקים.
   
   
5. באותה מידה שמרבית סעיפי פרק "העמקת הגבייה והמאבק בהון השחור" הוצא מחוק ההסדרים (כולל למשל חובות דיווח של רואי חשבון ובעלי מקצוע אחרים), ובדין, אין כל סיבה להותיר דווקא ורק את החלק המתייחס לנותני שירותי מטבע. ונדגיש כי אין מקום ולא נסכים עם האמירות המופנות כלפי נותני שירותי מטבע מצד אחדים מפקידי ציבור עמם אנו באים במגע (ונדגיש כי אין הכוונה לאלה העוסקים בתחום נותני שירותי מטבע אלא באחרים שאינם מכירים לארכה ולרוחבה אוכלוסיה זו), לפני ומאחורי הקלעים, חלקם הגדול פרי דעות קדומות ומסורת ארוכת שנים בחוגים מסויימים להתייחס למקצוע החלפנות כמוקצה (וסילחו לנו על הקונוטציה, אך ראו דוגמא נאה ב"סוחר מונציה" לשיקספיר העוסק אמנם במלווה בריבית קצוצה ולא בחלפנות נושא ענייננו, אך בהקשר דומה של עיסוק רב שנים בתחום הפיננסים). אדרבא, יעלה ויבוא מי מהפקידים ויכחיש בפני הועדה הנכבדה את האמירות וההתייחסות השלילית שנשמעת בחדרי חדרים על נותני שירותי מטבע כאל "חשודים" וכו'. הכפשה של ציבור שלם, שעוסק בתחומו לאחר שקיבל אישור ממדינת ישראל לעשות כן, בשל מתי מעט. ההכפשה מחלחלת, ובוודאי בלא הצדקה.
   
   
6. להבנתנו, גם עמדת היועץ המשפטי לכנסת, הגם שניסח זאת בזהירות הראויה במכתבו מיום 8.7.2013, היא שאין מדובר בנושא שמתאים לדיון במסגרת חוק ההסדרים.
   
   

לגוף ההצעה:

1. הטלת חובת דיווח למס הכנסה על נותני שירותי מטבע בלבד – מתוך כל המערכת הפיננסית - ביחס  לפעולות שמבצעים לקוחותיהם, היא גם בגדר איוולת כלכלית שתביא לשתי תוצאות:
   
   
2. קריסת כל נותני שירותי המטבע שמבקשים לפעול בגדר החוק; שהרי מדוע שאדם – גם אם הוא טהור ונקי – יבצע פעולות אצל מי שמדווח על הפעולות למאגר מס הכנסה כאשר הוא יכול לבצע אותן פעולות בדיוק אצל בנקים או גופים אחרים, פיראטיים, שאינם מחוייבים בדיווח?אמנם במקרה כזה לא תהיה תחרות, המחירים יעלו, הריכוזיות תגבר, אבל על כך לא ניתנה הדעת.
   
   
3. קיום פעילות פיננסית במסגרת הגופים שאינם מפוקחים על ידי רשות המיסים- המצב אינו שסוגרים כביכול פירצה מסויימת. אין מדובר בהטלת חובה כללית במגזר הפיננסי. סוגרים את הדלת למגזר אחד ויחיד. ואותם "מעלימי מס", שאינם בדיוק חסרי בינה, יפעלו או באמצעות "שוק שחור" שאין עליו פיקוח כלל (ונחזור למצב שלפני הרגולציה שנעשתה על ידי נותן שירותי מטבע) או באמצעות הבנקים וגופים פיננסיים אחרים (סוכני ביטוח וכו') שאינם מחוייבים בדיווח. הם בוודאי לא יפעלו באמצעות נותני שירותי מטבע לגיטימיים, ובנסיבות אלה גם "המאגר" שמבקשת ליצור רשות המיסים יהיה חסר כל ערך ממשי ונמצא כי גם הרסנו את הענף וגם לא השגנו דבר, בבחינת "יצא שכרו בהפסדו". אדרבא, אולי מס הכנסה מבקש ליצור לעצמו מאגר של אנשים שאין להם כל חשש אפילו קטן ממס הכנסה ואין להם גם כל חשש לפרטיותם.
   
   
4. ויודגש: הטיעון בהקשר זה הוא שאין כל הגיון בהטלת חובת דיווח מעין זו על חלק אחד במערכת הפיננסית, כאשר ביחס לחלקים אחרים מקבילים במערכת הפיננסית אין כל חובת דיווח שהיא. הדבר דומה לחומה שמקימים רק בצד אחד של עיר. אז נניח שבצד האחד לא יפרצו -  הרי כל הפורצים יעברו לצד השני. ההיגיון היחיד הוא שנותני שירותי המטבע אינם בעלי העוצמה וההגנה של גופים פיננסיים אחרים דוגמת הבנקים.
   
   
5. למעשה, יש עוול גדול ב"תיוג" של כל מי שמבקש שירות מנותן שירותי מטבע כמעלים מס כביכול, או בתיוג נותני שירותי המטבע ככאלה שאצלם מתקיימת פעילות זו. יתרה מזו, נניח ונלך עם טיעון שנשמע מטעם אי מי בשירות המדינה כי יש גם בקרב נותני שירותי מטבע אחוז מסויים של 'תפוחים רקובים' (ובכל הכבוד נאמר, גם זאת בשיעור דומה פחות או יותר אצל בבנקים וכו'). האם יש לגיטימיות להטיל תוצאות חטא כזה, ככל וקיים, על ציבור שלם ? שהרי חלקו העיקרי, לכל הפחות, שומר חוק. המשטר הדמוקרטי אינו יכול לקבל גישה זו, בכל הכבוד.
   
   
6. ברי שלא נשקלו גם כל ההשלכות של "מאגר" רשות המיסים על פעולות פיננסיות של אזרחים, לרבות מבחינת הזכות לפרטיות ומבחינת הגנה על המידע. האם קיימת נכונות שלרשות המיסים יהיה "מאגר" של כל הפעולות שמבצעים אזרחי מדינת ישראל בחשבונות הבנקים שלהם? ומי בדיוק יפקח על "המאגר" הזה? יש לשקול היטב משמעות העניין והאיזון שבין הצורך בגביית מס ובין זכויות אחרות ובוודאי שגם זאת לא ניתן לעשות "על רגל אחת" במסגרת דיון כחלק מחוק ההסדרים.
   
   
7. רשות המיסים ביקשה לקבל גישה לדיווחים שנעשים לרשות לאיסור הלבנת הון. הרי כיום כל הפעולות מעל 50,000 ₪ מדווחות למעשה על ידי כל הגופים הפיננסיים לרשות לאיסור הלבנת הון. אילו רשות המיסים היתה מקבלת גישה כזו אזי ה"פגיעה" – שאכן קיימת – היתה "מפוזרת" לפחות על כל הגופים הפיננסיים. אלא שהצעה זו סוכלה, למיטב ידיעתנו בראש ובראשונה עקב התנגדות הרשות לאיסור הלבנת הון. נדמה כי אילו היה מדובר בנושא כה קריטי וחשוב היתה עומדת הממשלה על קידום העניין. אלא שלא כך, משרד האוצר הולך ב"דרך עקיפה" ולא הוגנת, ומנסה להטיל חובת דיווח עצמאית רק על הגופים החלשים, בוודאי החלשים במעגל בעלי האינטרסים ויחסי הון-שלטון, נותני שירותי מטבע.
   
   
8. בהצעת החוק נטען שחובת הדיווח מוטלת כביכול על "נותני שירותים פיננסיים מיוחדים". מדובר בטעות במקרה הטוב, ויש לקוות שלא בהטעיה. כל הפעולות המחייבות דיווח כביכול בסעיף 141א(1)-(8) הן פעולות שמבוצעות בראש ובראשונה על ידי בנקים בישראל (כולל בנק הדואר).
   
   
9. שמענו טענות שמדובר ב"פיילוט". אדרבא, על דרך ההגיון הלא שוויוני הזה, אנחנו מציעים להתחיל בפיילוט עם הבנקים שהם אולי יכולים לספוג את המכה הכרוכה בכך שכן יש להם עוד עסקים רבים אחרים, ולא ב"פיילוט" שיביא לקריסת נותני שירותי מטבע שזה כל עיסוקם, שהם בעלי עסקים מורשים, לגיטימיים, תומכים בעסקים קטנים ובשירותי תיירות, מעסיקים עובדים ומעניקים שירותים נדרשים ואף מהווים התחרות (המצומצמת) היחידה למערכת הריכוזית של הבנקים.
   
   
10. צר לנו על הנימה החריפה של נייר עמדה זה. אנו מבקשים להבהיר כי מדובר בהצעת חוק המבקשת – ללא בדיקה או דיון ראויים – לכרות ענף שלם. הצעת חוק שיש בה פגיעה קשה בחופש העיסוק, בקניין, בכבוד האדם, פגיעה בשוויון, ללא תכלית ובוודאי במידה העולה על הנדרש.
    
    
11. כאמור אלה הן נקודות עיקריות בלבד, גם לאור לוח הזמנים הקצר מאז פרסום מועד הדיון. ישנם קשיים רבים נוספים בהצעת החוק, בין אם בשל היבטי ניסוח ובין בשל נושאים נוספים שנבקש להעלות בפני חברי הכנסת וכן בפני הועדה במהלך הדיון בהצעת החוק.
    
    

נייר העמדה מוגש מטעם "איגוד נותני שירותי מטבע" (עמותה רשומה) המיוצג על ידי עוה"ד רון דרור, אופיר מנצ'ל ומיה גדניאן ממשרד אדם עורכי דין.
אשת קשר לכל פנייה:עו"ד מיה גדניאן, "אדם עורכי דין", דניאל פריש 3 ת"א 03-6078888, This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. .